זמר שכזה” השירים היפים של נורית הירש”

נורית הירש נחשבת למלחינה הדגולה ביותר בישראל,  היא משלבת ידע ,מקצועיות, רגש ותבונה מוסיקאלית עמוקה. לחניה הם כדבש בעורקי המדינה.  לפתע זכינו אנו, תושבי אל איי, לביקור שלה לפני שבועיים. היא פתחה את ביקורה במופע מחמם הלב והריאות במילים: “זכות גדולה היא לי להיות ביניכם” ואנו חשנו כי המילים יצאו מהלב.  ראיון בלעדי עם נורית הירש- ישראלית יפה, שתוכה כברה ולחניה עטרה לימים ללא חזרה.
ביום שנודע לי כי נורית הירש מגיעה לביקור פרטי ותתגורר אצל כרמלה,אחזתני העליצות ואושר עצום הציפני.ימים שלמים
התהלכתי שנהרה שפוכה על פני ,ידעתי כי זו הזדמנות חיי, לפגוש  את האישה היפה והמלחינה האדירה שגירתה את מיצי
לבבי שהשיקה מאות אלפי מילות ומנגינה, שפרצו ממליוני גרונות והעניקו חדווה עילאית לישראלים כה רבים. לא אגזים אם אומר כי  רבים חבים לה את שמחת חייהם ואהבתם את אדמת הארץ. לחניה זומרו בכל פה ונוגנו במשך חמשת הדורות האחרונים מעל  כל גלי האתר,האקרנים,הבמות ובשנים האחרונות בכל ערוצי המרשתת,האינטרנט בלעז.
למחרת הופעתה המתוקשרת ,התיצבתי בפתח ביתה של כרמלה פרדו,מתגבר על זרזיף סתוי, ועננות קלה. פלשתי אל ביתה הנאה והמרווח לבין האורות והצללים שריצדו על קירות הטרקלין האכסדרה.בתחילה פגשתי את מושיק בעלה ומנהלה העסקי של הירש,ותוך שביב שניה,כמו כל שני ישראלים נדושים ולמודי קרבות, חשפנו שורשים משותפים בנח”ל, באונברסיטת קליפורניה ובארגון הסטודנטים.  לו רגע נוסף היה לנו, היינו מגלים איזו סבתא משותפת באוסטריה,אבל אז ממרומי הדיוטה העליונה ירדה לה מעדנות כלת השמחה, נורית הירש, בכבודה ובעצמה לבושה שמלת משכית מעוטרת שנצי כסף וזהב.
התמקמנו למרגלות פסנתר יפיפה, מדי פעם פרטה נורית הירש, וצלילים מוכרים וענוגים הבליחו והתמזגו בשטף מילותיה.
“רצינו לשמוע את הסיפור של הפסנתר”,הפתיעתני נורית הירש, ופנתה לכרמלה בדרישה, “תספרי בבקשה למיכה את סיפורו של  הפסנתר הנדיר והנהדר שלך” היא מקשה ב’ריש’ מתגלגת וטעימה. בעברית צחה ומודגשת,כל מילה בסלע,כמו תבשיל גורמה פריך לאניני השפה העברית,היא לא משחיתה אות אחת מיותרת. היא קפדנית ופדנטית , הברותיה גרוניות ומוטעמות, אבל היא חיננית ,בעלת חוש הומור יחודי ,עדינה, בעלת אצבעות מלאכיות ורדרדות, עיניים סגולות והבעתן שובבה אך פסקנית ובסביבתה, על פיה ישק דב

” למדתי אז בניו יורק” ,מתרצה כרמלה פרדו ומעלה באוב ,” ובזמנו אמרו לי כבר, ‘אל תקנו ריהוט’ בניו יורק אפשר למצוא חינם ברחובות של העשירים כל יום שני בבוקר. הם מוציאים בלילה את כל הרהיטים משנה שעברה לעשות מקום לריהוט אופנתי חדש, בחינת , ‘ישן מפני חדש תוציאון’. משאיות העיריה מגיעות בשמונה בבוקר לקחת אותם.
“לילה אחד עשינו לשם טיול, ומצאנו פסנתר. הצלילים נשמעו כלכך נפלאים שתפסנו מהר משאית ולקחנו אותו הביתה. בבית התחלנו לכוון את הפסנתר ושהמכוון פתח את הארגז גילה שיש הקדשה ל’הנס פון בולו’  מסתבר שזה המלחין הגרמני האנס גואידו פון-בולו נחשב למנצח המקצועי הראשון בתבל. פון-בולו היה מוסיקאי מחונן (היה תלמידו של המלחין האנטישמי הנודע לשמצה, ריכארד וואגנר),אשתו עזבה אותו עבור אהבהביה עם ווגנר, אך פון בולו התפרסם גם בגלל אופיו הסוער שהוביל אותו לא אחת לעמותים קשים עם נגנים שעבדו תחתיו. ההסטוריה מספרת שלאחר עמות סוער שפרץ בינו לבין זמר טנור שאמור היה לשיר באחד ממופעיו הכריז פון-בולו כי ‘’טנור אינו שם של אדם, אלא שם של מחלה’‘. הפסנתר נבנה עלפי הזמנה מיוחדת עלידי לותר של שהיה בונה פסנתרים איכותיים נודע בגרמניה באותה תקופה”.