מחזירה עם תשובה

מאת מיכה קינן                                                                                                                                                 
השנה הזאת כזכור, חוגגה מולדתנו שישים ושלוש שנות. וזה בהחלט לא עניין של זוטות עבור אומתינו הצעירה וידועת המלחמות מאבקים ותלאובות. הקיץ החל נותן אותותיו ,דוכני היוגורט פשטו ורבו בשדרות וונטורה  ולרגל העליה לרגל ההמונית לקונסוליתינו, החליט מי שהחליט במערכת שיש לתהות על קנקנו של הזרם המתעצם והולך של בנינו הציונים השם את פניו אל משרדי הקליטה. האם אנו עדים למזימה ממלכתית להשיב את היורדים הביתה?  בררתי אצל יודעי דבר והנתונים צרמו באזני, באמת לא נעים. בעלת אוב עבריה, לאטה בתנוכי כי נכון לשנה שעברה זעות ההערכות בין 650,000 ועד למיליון ישראלים שהטילו עוגן בניכר, שפירושו שהם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. עלפי האיצטגנין ועכו”ם הרי שבארה”ב  מתעכבים כחצי מיליון ישראלים. אבקש לציין כי אין בידי כל שמץ רשמי ומדוייק לאושש הנתונים הנ”ל, ואין לי ספק שהם מצוצים מאגודלה של בעלת האוב שהתקשתה באומדן ולו רק משום שישראלים הרבה נפטרו בגלות או שאבדו עקבותיהם לבלתי שוב ועלכן לא היה סיפק בידם לדווח למשרד הפנים, בטופס המיועד לכך. אני חושש שלא תמיד נטרח לעדכן את הרשויות על דבר גורלם בטרם עצמו עיניהם לנצח. תובנה נוספת שמערערת את ההנחה הנ”ל, היא, שפרחה מזכרונינו, העובדה הדואגת, כי רבים מצעירינו משוטטים עדיין מהכא להתם ברחבי העולם, וחלקם הולך לאיבוד ונעלם לעד. ויש גם צעירים נאורים, החובשים ספסלים, ולומדים בחו”ל מזה מספר שנים, ועשויים או לא, לחזור לכור מחצבתם בשנים הקרובות . לפיכך באינטליגנציה רבה פנו למהגרינו ובני מהגרינו ורקמו תוכנית סדורה ומפתה להשיב בנים לגבולם ובנות לדרך הישר.
                                    *                      *                        *
עמדתי לתומי על שפת המדרכת, ותכננתי לחצות את שדרות וילשייר עלמנת לטפס לקומה השבע עשרה, למשרדי הקונסוליה הכללית הישראלית. אך לנגינת ליבי נאלצתי להעביר הכביש  קשישה ישראלית שעשתה לביתה בחמישים השנה האחרונות,גורשה בידי בעלה שחמד צעירה תחתה ועתה משגמלה מיציאות נפלה החלטתה לשוב למכורה ולחגוג את שנות קרניבל הזהב.
עלינו אם כן אל הקומה הישראלית, ופרצנו אל הקונסלית לעניני קליטה, הדוחק היה בלתי נסבל ונדחפנו כהוגן, מעלה נדירה שאף שהות קטנטונת של חמישים שנים לא תתפוגג בגולה. כמובן ש”שיפור העמדות בתור” הנו נחלה ציונית מובהקת ואין כמונו עם למוד סבל שידוע באדיבותו ושאר מעלות סבלנות, ויתור, ופירגון .
וובכן, סרתי אל ענבר טל, העלמה הנאה ביותר שאוחזת בתפקיד האחראי לנהל את הדסק של משרד הקליטה בצירות, ובנוסף העמיסו על כתפיה הענוגות את ה”בית הישראלי” כולו, על עמודיו ורעפיו. ממנה שמעתי את הבשורה שקברניטי המשרד, סרגו תוכנית סיוע והטבה לתושבינו החוזרים שיבחרו לשוב הביתה. פרטי תיק הסיוע לתושב החוזר, שהורחב עד מאד, כוללים מגוון סעיפי הטבות שונים ומגוונים, בתחומי הביטוח הלאומי, הסיוע הכלכלי והתעסוקה, שיפורטו מטה ומפורטים עוד יותר באתר משרד הקליטה. נכון לרגע זה, זמינים רבים מן הסעיפים רק למי שיבחר לשוב ארצה בקרוב ביותר, אבל כמו כל מבצע פרומושן מוצלח, אני תקווה, שגם במקרה הזה, בו מנסים למכור לנו מחדש את מולדתינו הנערגת, יוארך מועד התוקף בהתאם להתעניינות הציבורית – וזו כבר קיימת, ועוד איך.  משרד הקליטה מדווח על מאות פניות ממשפחות יורדים ברחבי העולם, ובמיוחד בעיר האנג’לוסים.
הההטבות, הצ’ופרים, והפטורים 

           
              ביטוח לאומי

הנה אם כך על קצה המזלג, כולל מבצע ההחזרה הממלכתי, פיצוי מלא על תשלומי פדיון הביטוח הלאומי השטניים (כ-9,000 ₪ לבוגר), שהטילו את אימתם על כל מי ששקל אי-פעם לשוב לישראל, על אחת כמה וכמה בליווי המשפחה. כל מי שזכאי למעמד “תושב חוזר” (והקריטריונים המלאים והמפורטים מופיעים אף הם באתר משרד הקליטה), יקבל החזר מלא על התשלומים. לא רע, אבל זו רק ההתחלה.

תחום התעסוקה

ב

משרד הקליטה  מבטיח מימון קורסים חיצוניים לכל המעוניינים בהם (עד שמונים אחוזים מעלות הקורס, ועד לסכום בן 10,000 ₪), הבטחת הכנסה בעת הלימודים, ואף סבסוד 60 אחוזים מהוצאות הנסיעה במהלכו. בנוסף, יסייע המשרד אף למעסיקים שיבחרו להעסיק את התושבים החוזרים במימון שכרם לתקופה מוגבלת, ובלבד שאלה יתחייבו להמשך ההעסקה בעתיד. גם הוצאות מרגיזות נוספות הכרוכות בשיבה, כגון בחינות משרד הרישוי ותשלומים הכרוכים בהוצאתו מחדש של רישיון הנהיגה שפג תוקפו, עשויות להיות מסובסדות באופן חלקי או מלא, בהתאם לנסיבות. רכזי הכוונה לתעסוקה וייעוץ לבעלי עסקים יעמדו אף הם לשירותכם, ומדענים, ספורטאים ואמנים שיוכיחו את זכאותם יזכו אף הם למלגות, סבסוד והטבות נוספות. למדענים, במיוחד, יוענק סיוע רב אפילו יותר, ועל אחת כמה וכמה לאלה מתוכם שיבחרו להתגורר בגליל ובנגב, אזורים אותם מקווה ממשלת ישראל לפתח באופן רציני ביותר בשנים הקרובות.
בבעלי עסקים יהיו זכאים להלוואה ממשלתית (עד 70,000 ₪, בהון עצמי מותנה בן חמישים אחוזים וב-2 אחוזי ריבית בלבד), בתנאים נוחים במיוחד, שחלקה (לא יותר מ-5,000 ₪) תהפוך למענק, במידה וימשיך התושב להתפרנס מן העסק שבנדון לאחר תקופה מסוימת. ושוב, כאמור, כל ההטבות דלהלן, ועוד רבות נוספות, מפורטות במלואן באתר משרד הקליטה, בכתובת www.moia.gov.il. שווה קריאה, גם אם לא מתכננים לארוז מייד את המזוודות.

משתכנעים ופחות משוכנעים

ממשרד הקליטה, מוסר לנו על הצלחה מסחררת, ועל  הרבה פניות מישראלים מרחבי העולם שמגמת פניהם ציונה. גם כאן באנג’לוסיה, מסתבר, פנו הרבה משפחות מעוניינות. ישראלים נפלאים, שבנו על המבצע,חששו שבגין קשיים כלכליים ימנע מהם לחזור לישראל. הנטל הבלתי נסבל של התשלומים הרטרואקטיביים לביטוח לאומי, הקושי במציאת עבודה, בהעתקת עסקים או הקמתם מחדש, ועוד ועוד, מנעו עד כה מישראלים רבים ששוחחו עימי, את השיבה לארץ. חלקם הודה כי התפכחו מזמן מתקוות מתוקות של החיים בחו”ל, שהתגלו, לאחר התאקלמות מה בארץ הניכר, כמשענת קנה קצוץ כמוגזמות ומנופחות ללא היכר. אבל ישנם כאלה, שהתנאים המשופרים, המפוארים והמשופצים לא עושים להם את זה. ישראלים אחרים שראיינתי סיפרו(על אחריותם בלבד) שהתנאים המשופרים כביכול, המוענקים לחוזרים בלבד ולתקופה מוגבלת, הם למעשה תנאים נורמאליים ושיגרתיים לכל אזרחי המדינות המארחות. אז מאי נפקא מינא, “המבצע”, במקרה הטוב ביותר, בסה”כ  מהווה “יישור קו” עם הנהוג במדינות אחרות בעולם,עובדה תמוהה בעיני שלא הצלחתי לאששה . בנוסף, יש גם ישראלים שלא נטשו את ישראל מחמת הקושי הכלכלי, העסקי או התעסוקתי דווקא, אלא מסיבות חברתיות, נפשיות או ביטחוניות, לדוגמא. לא אחד ולא שניים מן האנשים ששאלתי בדבר דעתם על תנאי המבצע החדשים של משרד הקליטה, נופפו בדגל ה”פרגון”, אותה חית מחמד מפוררת, שכל כך חסרה לרבים מאיתנו בתוך גבולות המדינה. לטענתם,  הבעייתיות אינה נמדדת בהצלחה הכלכלית והתעסוקתית, אלא ביחסה העוין של הסביבה הישראלית לאותה ההצלחה. טרוניה נפוצה נוספת בקרב נשאלי הייתה, אלא מה, הטרוניה הביטחונית, אותה אין צורך לנתח. גלית, אחת מן המרואיינות, סיכמה את הנושא הבטחוני, וטענה – “אני אחזור לישראל כשאוכל ללדת ילד, במקום ללדת חייל”. ועל זה, יש להניח, לא יוכל משרד הקליטה להשיב במבצע או הטבה כזו או אחרת, לפחות לא בעתיד הנראה לעין.אחיקם לעומתה מתלבט יחד עם כמה מאות ישראלים אחרים בתחום תעשיות הקולנוע , הטלויזיה והמדיה שנודדת בשנים האחרונות לאטלנטה ,בולגריה וארם נהריים.  האם לחזור ארצה ולקצץ בהוצאות תוך כדי גיחות תכופות למוקדי התעשיה החדשים או שמא לבלוע הגלולה המרה ולנייד את כל המשפחה כולה אל מקומות העבודה החדשים.

ענבר טל, תעודת זהות

:

: כפי שכבר נרמז להלן מדובר בעלמה חיננית במיוחד, שאין רבות כמותה בקהילתינו הקדושה, נולדה וצמחה במלב”ס היא אם כל המושבות הציוניות בארץ ישראל המתחדשת, לא רחוק ממגרש הכדור רגל של פתח תקווה..לאמא יוצאת מרוקו ושימו לב, לאבא צבר שחציו אלג’ירי וחציו פולני, התוצאה: ילדה יפה מאוד,שיער שטני חלק וממושך,שילוב מנצח!  ללא פחד וללא מורא, מקסימה, כולה נחושה, חרוצה, ומנהיגה מלידה : “אני מתחברת לצד המרוקאי שלי”,היא נחרצת,” רבות ירשתי מאמא, שהיתה חמה ומקסימה, כלילת יופי ורבת חן “. ….אך את עלית על כולנה.(אני מוסיף).בבית הספר היתה מצטיינת, עם בטחון עצמי מוצק, ובספורט היתה כמו דג במים. טל קרועה על המין האנושי, בלעה ספרי פסיכולוגיה למכביר ואף חטאה בכתיבה למגירה. היא פיתחה תובנות עמוקות, היתה מקובלת בחוגים חברתיים, חבשה ספסלי אקדמיה בהצלחה, התיסרה במשלחי יד אקראיים אך נסקה לבסוף באל על כדיילת-על ( “אני ממליצה בחום ובערגה לכל בנות ישראל” ), טיפחה תוכניות להיות פסיכולוגית עם התמחות לא פרקטית בקרימינולוגיה. מאבחנת אותי מיד כפוטנציאל פשע, בגין מבנה גולגולתי מובהק ורכס גבות מודגש ( “אתה ניאנדרטל נדיר”) התואם שודד ומטביע תינוקות בגיגית. לימים הפכה לתקציבאית  אופנה אצל “באומן-בר-ריבנאי” וחלשה על תקציבי ענק של “אסטי לאודר”,”קליניק”,”אייצ אנ או”, סי אנ סי”,”מק”של האיפור, כיף קשה ומתיש. לפני כשנה גמלה בה ההחלטה להצטרף לבחיר ליבה באל איי. טל התקבלה למשרה שהתפנתה בקונסוליה ,עברה תהליך קבלה ממושך ופגישות עם אלה סבן מנהלת אגף תושבים חוזרים בישראל שתמכה בה מהרגע הראשון ועושה עבודת קודש להשיב את כל הנשמות התועות ציונה. (” אישה משכמה ומעלה,היא נותנת את הנשמה שלה ובאמת איכפת לה,היא אחראית על עשרות בתים ישראלים ברחבי תבל “).בסופו של התהליך נפל בחיקה התפקיד של  מנהלת בית ישראל מטעם משרד הקליטה, בעוד שהקונסוליה משמשת לה בית חם ואוהב. טל קיפצה למים, ישר לכנס תושבים תוהים, היתה טבילת אש קצרה, חפיפה זריזה  והופ לעבודה. טל חובשת כובע דו קוקודי רחב תיתורה ששוליו כפולים. מחד היא מנהלת את כל נושאי משרד הקליטה ומאידך את אירועי בית ישראלי. כל תושב חוזר הוא תיק מורכב בפני עצמו ועליה מוטל להכנס לאבי הקורה ולברר את כל הסוגיות ולהכין את האזרח לקראת נחיתתו בארץ.עבודתה נותנת לה הרגשה גדולה של שליחות וסיפוק כשהתוצאה היא תושב חוזר ושב. “ואת”? אני שואל בציניות אופינית לישראלי של מזוודות,”מתי את חוזרת?”.- ” יהודים תמיד יחלו ואהבו את ישראל, במשך מאות דורות כמהו לשוב ולחזור.אני לא חושבת שיש מקום טוב (כישראל) יותר בעולם וחרשתי אותו כדיילת ‘אל על’ לאורכו ורוחבו. תמיד רציתי לחזור הביתה, מכל מקום שהייתי, אלו יחסי אהבה גדולים, ושאני חוזרת הנה לאל איי, אני בדכאון כמה שבועות. אני, ללא משפחה כאן,  מתה מגעגועים ומאוד קשורה אליהם.”

בטל נפולת נמושות

השיחתינו קלחה והעלמה החיננית, ענבר טל, לא עצרה לרגע מלקלוט את מיטב יורדינו, והצהירה על מחויבותה בכל רמ”ח אבריה להשבתם של מהגרינו ארצה, ויפה שעה אחת קודם -”השינוי החשוב ביותר, מעבר לכל סעיפי ההטבות, ההקלות והמענקים המפורטים, הוא השינוי התפיסתי במעמדם של הישראלים היורדים והשבים ארצה. עקרנו מן השורש את גישת ‘נפולת הנמושות’ שליוותה את ההתייחסות ליורדים ולשבים ארצה עד כה,” היא אומרת, ומוסיפה – “אתם ישראלים, וזה הבית שלכם. זו השפה שלכם, המסורת שלכם. אתם חלק מאיתנו, אנחנו רוצים אתכם בארץ, ואנחנו מוכנים לעשות כל מה שנדרש לשם כך”. ואיך, בכל זאת, שאלנו, יכול משרד הקליטה לענות למי שבעבורו אין התנאים הכלכליים והתעסוקתיים מהווים גורם מרכזי לשיבה ארצה? איך תוכלי להשיב, באופן רשמי או לא רשמי, למי שבדומה לגלית, שצוטטה מעלה, אינה מעוניינת לשוב ולהשיב את בני משפחתה לכור ההיתוך הביטחוני והצבאי הישראלי? ענבר שותקת לרגע, מהרהרת בתשובה, ותשובתה, גם אם מספקת אתכם באופן אישי וגם אם לאו, באה, ללא צל של ספק, מהלב – “המדינה שלנו ייחודית, עם אתגרים ייחודיים ובעיות ייחודיות, ורחוקה מלהיות מושלמת, בהחלט. אבל המבצע הזה, כמו כל ניסיון אחר להשיב את היורדים ארצה, הוא קריאה לפעול יחד, כולנו, על מנת לשנות את המצב. על מנת ליצור עבורנו ועבור ילדינו ישראל חדשה, בטוחה. ישראל שכל אחד ואחת מאיתנו יכול להשפיע על עיצובה, היום ובעתיד. מה שבטוח, שמתוך ישראל, תוכלו לעשות הרבה יותר, להשפיע הרבה יותר, ובסופו של דבר ליצור עבורכם ועבור ילדיכם את המדינה שעליה אתם חולמים”. לפעול או לא, לשוב או לא, הבחירה היא, כמובן, בידיכם, כפי שהייתה מאז ומעולם. מה שכן, ואני מקווה שזה ברור עכשיו, גם אם לא תעשו עם זה שום דבר – ישראל, ארץ מולדתכם, על כל יתרונותיה וחסרונותיה, מתגעגעת אליכם, רוצה אתכם בחזרה, ומוכנה גם לעשות משהו בשביל זה. זה הכול, רק שתדעו. בשנה הבאה בירושלים הבנויה.אמן.
{encode=”israelihousela@gmail.com” title=”for more info”}