April 1, 2011

Last night I was at the Academy of Television’s event honoring the TV sitcom ‘Hot in Cleveland’.  They often have these events for up and coming shows, mainly as a panel Q and A and a celebrity host/moderator.  This time it was the legendary Larry King moderating, asking questions and what he would call “making the crowd laugh”.  Since retiring from his long career at CNN, Mr. King decided to start doing stand-up, which doesn’t mean him actually getting out of his chair and trying to balance without the help of his 25-year-old wife, I mean actually performing comedy.  Yes, Larry King is going on tour to make people laugh…  As much as I admire his journalistic career and his longevity in entertainment industry, I will not be in attendance.

Back to the ‘Hot in Cleveland’ event.  It was to start at 7:30 p.m., therefore in my typical obsessive, compulsive fashion I left Orange County at 3 o’clock in the afternoon and arrived precisely at 5 o’clock at the doors of the Academy.  Again, the event started at 7:30…  There are no assigned seating, its on a first-come-first-serve basis, and having been late to a similar event for “Friends” many years ago, which led to having to sit in the green room because they ran out of seats, I was determined to never let that happen again!

I am not sure if any of you had noticed, but yesterday was one the hottest days in Southern California in months, I believe it reached the 80’s.  Where am I going with this?  I am going to the part of me sitting on a beach towel on the sidewalk, waiting for the Academy to open the doors, shwitsing under the sun, as the camera crews mistake me for the hired help, asking me to get my ass off the Red Carpet because I was blocking their way as they set up for cast arrivals.

Right about now, my husband will be getting very upset if I don’t mention that he was right there next to me, shwitsing his ass off too.  Here you go, honey:  My husband was right there next to me shwitsing his ass off too!

Not long after, we were joined by another compulsive soul who was utterly disappointed that we had gotten there first.  Relax buddy, the theater holds a thousand people, I am sure you will get your seat.  As I started chatting to this man holding an assortment of Betty white memorabilia, he divulged to me that he has been coming to these events for years.  Assuming that he is in the entertainment industry, and obviously a member of the Television Academy I asked him what show he works on.  “Oh, I am in financing.  Not in this business at all”, he replied.  A little confused about how one could get in to these events without being a member or knowing a member in the industry, I inquired.  Apparently, people that run these events are so used to seeing him there all the time that they just let him in.  Hmm, I started pondering about how many people I could have brought in with me…

Once we were inside, and the show started we quickly realized that this guy was not just a “fan”.  Something about Jane Leeves’ face told me that this guy was borderline stalk-ish.  I had never seen anyone take more pictures of a single person in my life.  He never put down his camera, and it became creepy when I could see how close he was zooming in to her face, legs and body!  But that was the security’s problem, not mine.  As hard as I tried to concentrate on people speaking, I just couldn’t take my eyes off this lunatic and his camera.

The Q and A part of the event lasted about an hour with clips of the sitcom shown before the cast arrived.  Mr. King had some good questions for the creators of the show, which most of them Valerie Bertinelli volunteered to answer.  I didn’t realize she was as much of a talker as I am!  She had something to say about everyone and everything, repeatedly interrupting King and the others.  It was cute to a point, after which it got a bit annoying since everyone’s microphones were already set really low, and made it hard to hear the responses with her butting in.  It was a disappointment when King announced that he had to leave halfway through the show, and the President of TV Land, Larry Jones took over.  Although Jones tried to ask questions, and be funny (and I use the word ‘funny’ in the loosest way possible), it was mostly the cast chiming in about how much they love, love, love this show and how lucky lucky lucky they are, blah blah blah.

Fast forward to the best part of the show when all were asked if they had actually ever been to Cleveland, which in my opinion was the most relevant question of the night.  Bertinelli blurted out something about her new husband being from Cuyahoga Falls, which automatically makes her an expert on anything and everything Cleveland.

Suzanne Martin, one of the creators of the show brought up the fact that in the beginning they kept getting hate mail from people in Cleveland, and even the Cleveland Plain Dealer called her to find out if the show will ONLY be focusing on the negatives of Cleveland.  Her response was that its the complete opposite, they are making Cleveland to look like Heaven!  I am paraphrasing of course.  As much as I love the people of Cleveland, I am not sure that there are any positives to living there.  Is it the constant below zero temperatures, the snow, the lack of any decent sports team, the utter disrespect to the city by certain athletes that shall remain nameless in order to refrain from starting a riot, again?  Of course the people are much nicer than anywhere else in the country, they truly want to know how you are doing when they ask: “How are you doing?”.  That’s pretty unheard of in California.  Sure people ask all the time how you are, but not one of them actually expects you to tell them how you really are, or bother to stop and hear the answer!  Its a form of saying “Hello” here in California; you say it and you move on.  I stopped answering that question many years ago, because as soon as they ask you, they have already checked out.  They are gone.  I’ll be standing there with my mouth open, ready to tell them how crappy my day has been, as they walk right past me.

back to the show.  In the past, once the Q and A portion of the show is over, typically the actors will stay and mingle with us regular folk, pose for pictures, sign autographs, etc.  Not in this case.  Security rushed all of them out of the theater faster than I could get out of my seat!  The only person we saw left on stage was Jon Lovitz, who by the way is a lot cuter in person and just as funny as he is on TV.  He was one of the only ones making people laugh all night, well him and Carl Reiner too.  But God knows who the hell Carl Reiner was talking to anyway, half the time he was answering other people’s questions, and telling stories that no one asked about.  Don’t get me wrong, he was absolutely hysterical and charming as ever, but at times I wondered if he and Betty White even knew where they were!  She took at least half a dozen naps during the event, only to be elbowed by Wendie Malick when the host asked her a question.

So, my point is I absolutely love the show “Hot in Cleveland”, it is much better this year than it was the first season, however I have to say I was a bit disappointed by the lack of meet and greet afterward.  Why was poor Lovitz the only putz out there taking pictures and signing autographs?  All of the actors should have to endure that pain!

All I know is that if any of the writers are reading this, you have to bring Lovitz back!  This is my petition to bring back Jon Lovitz to “Hot in Cleveland”, or any sitcom for that matter.  If you can’t think of anything, call me.  I’d be happy to write him into the script! Or myself…

Kosher Sutra: “when a woman gives birth to a male” (Lev 12:2)
Soul Solution: Heal the world, one step at a time.
Pose: Backbend (upright heart)
Body Benefit: Flexibility for back

As a child there was always something fascinating about the world-record-breaking domino contests where the flick of one domino would affect many thousands more. The film Pay It Forward tells of a similar effect with powerful results where every person has to do a huge favour that will help three other people, and those three ‘pay it forward’ to three more. We can take the butterfly effect into our own hands and raise the world on these wings.

“When a woman gives birth to a male” appears to speak to one half of the population until we analyse the Hebrew word _Tazria_ which means giving birth, but has the root of _Zarua_ meaning ‘planting’, and _Zera_ meaning seed. Rabbi Elimelech of Lizensk explained that when we plant sparks of inspiration in others, stimulating them to bring more light into the world through their actions, we ‘give birth’. He connects it to the psalm ‘a light is planted (zarua) for the righteous person, and gladness for the upright of heart’ (97:11). And so we lift others.

The space of the yoga mat is a private one, symbolising our own internal world, but the core of the philosophy is that there is no action without reaction. The Yoga Sutras are based around the principles of how our actions impact the world, such as _satya_ (truthfulness), _asteya_ (non-stealing), or _aparigraha_ (non-jealousy). When we meet teachers who truly embody these traits – which are a lot easier to talk about than they are to practice – we are inspired to embody these values within ourselves. There is nothing more powerful than a teacher who lives what they teach, and few things more disappointing than the mentors who fall short.

Next week we enter the spiritual month of Nissan, representing a time of freedom. We can be free to recreate ourselves, remodel our behaviours and get closer to our ideal self. Can you give birth to the true you inside, fulfilling the potential of who you know you can be? Free from the past, perhaps now is the time to start.

Shalom V’Ahava, Gut Shabbes-

Marcus

HOW TO DO A BACKBEND

i. Lie on your back with your feet in semi-supine (feet are hip-width apart and on the floor with your heels by your buttocks.
ii.Place your hands by the sides of your head, fingertips facing backwards.
iii. Inhale and lift your hips in the air so that you have moved into Bridge pose.
iv. Exhale and straighten your arms, pushing your sternum towards the back wall.
v. Push into the balls of your feet whilst keeping the heels on the floor and make sure your feet are in parallel position. Draw up the muscles on your thighs and raise your hips even higher.
vi. Keep breathing. Deeply.

Vote for Bibliyoga as the next Big Jewish Idea at Kosher Sutra: Pay It Forward (Tazria) Read More »

             
    מאת: מיכה קינן

נועה דורי, כוכבת בינלאומית עולה, דוהרת אל פגישתינו רוכבת על אופנוע קאווסקי כחול ונוצץ.כשאיוחת המנוע שוככת וענני האבק מתרבצים חזרה אל הדרך,נגלית מבין כל המהומה נערה תמירה השולפת את הקסדה התואמת ומצניחה רעמת שיער יפה וחלק. 
“השתוקקתי לעשות משהו יצירתי, לכתוב ולשיר שירים זה יהיה ליצור ולהשפיע ולגרום לאנשים לחשוב”, פותחת נועה על מיץ גזר סחוט טרי. עם הגישה המעודדת הזאת, חיובית ומעוגנת במילים כדורבנות,פורצת השיחה שנמשכת כשעתיים, במהלכן אני נזקק לשני עירויי דם והנשמה מלאכותית, כתוצאה ממאמץ ההקשבה בלבד. מבין שפתיה היפות קולחות מילים כמנגינות, מגוון רחב שכולל אופרות ואריות, ופופ ורוק ומוזיקת עולם,שירי קאסח ישראלים ושירי מולדת מהרבה מדינות בעולם.
נועה מספקת למאזיניה השרופים, לא רק  קול חזק ונדיר ברמה של חמש אוקטבות, אלא  מסר חזק גם כן. נועה דורי , ילידת ישראל של  המזרח התיכון שאחרי כמה מלחמות, יש לה מה לומר.ללא ספק.
היא  ממוצא היספני גאה(יענו ספרדיה טהורה), מדברת ושרה ביותר משש שפות!
התקשורת באירופה, ובמספר ארצות ים תיכוניות, יצאו בהלל ובשבח , על הילדה הזאת, עם הקול העצום ,והצהירו מיד ש “כוכב חדש נולד”. ושהיא גם בדרכה להפוך לסנסציה בינלאומית!  . תקליט הזהב הקודם בשלל שפות כלל  את הביצוע היפה של “יריד סקרבורו” אשר הגיע למקום  שני במצעד הלהיטים האירופאי.סטיבן ספילברג הזמין אותה לשיר בסרט “מינכן” ואף בתכנית הטלויזיה, בזמן הענקת פרס מפעל חיים ל ראש עיריית בוורלי הילס  יחד עם הזמר היפיפה אדם למברט.
באותה הזדמנות הפתיע אותה ראש העיר,  והעניק לה את “מפתח העיר” (מענין היכן הוא המנעול). היא הופיע בעשרות אירועי ספורט כגון קבוצת הסוקס הלבן, ,הלייקרס,היא שרה בזמן המחצית באיצטדיון הסטייפלס, בתיאטרון הקודאק,ואפילו אצל הפופ בוותיקן ברומא. בתיאטרון הבולשוי במוסקבה, והמטרופוליטן אופרה בניו יורק, מספר בתי אופרה באיטליה  ואצל הנשיא בוש בבית הלבן.
           
        **************

נועה,כאמור, זמרת מוערכת, שחקנית קולנוע וטלויזיה,חטובת הגוו ושאר האברים, מלחינה ורוכבת על אופנוע אימתני,בעלת הקול המלאכי, עם מגוון קול נדיר של חמש אוקטבות. שהיתה ברת מזל מספיק,וכישרונית לעילא, בכדי לשיר במקומות שונים ונכונים, ברחבי העולם. ומזה יותר  משנה, החליטה נועה, לחקור את מנעד קולה מעבר לעולם הקלאסי ולשלב צלילים ייחודיים ומדהימים, עם מוזיקת פופ r
  של ימינו. R&B
נועה זכתה להצלחה ענקית עם האלבומים שלה “קפה דה ארט 2 (ארוס / קולומביה) ו “קפה דה ארט 3, שכלל את הסיור האירופי שלה שהביא לחטיפת כל התקליטים ומקומות הישיבה כאחד. לאחר מכן,לממש את ההצלחה העולמית, עברה נועה ללוס אנג ‘לס ,עיר האפשרויות האין סופיות  , והיום ממשיכה ליצור,לכתוב ולהקליט ללא לאות. בימי קיץ אלו עומד לצאת תקליטה החדש,לידיעת המעונינים.

        ***
                                                                          ילדת הפלא
“רוב החיים שלי הייתי זמרת אופרה (להוציא את תקופת הגנון והגן) ,במיוחד באופרה הישראלית במרכז גולדה” “,מעלה נועה זכרונות מעברה המוזיקלי,” 
בגיל מאוד צעיר (חמש-זה צעיר? ,היא שואלת בקול הזמיר שלה) הופעתי בפסטיבלי ילדים,אחותי ואני שרנו והופענו יחד, כבר מגיל 8 בכל הארץ.
אמא אמרה פעם, שאיך שפתחתי את הפה בפעם הראשונה ,כבר יצא צליל מופלא והרמוני עם רמז לקולות מלאכים.שהייתי מסוגלת ללכת,לקחו אותי ההורים למורים למוזיקה,ופיתוח קול”.
והמאמץ היה שווה,המורה הראשונה התמסרה אך ורק לעבודה איתי.”“
כילדה רכה בת 12, כבר הכירו אותה בטרמינל של נתב”ג, מרוב הנסיעות עם תזמורת המשטרה,עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית וסבבי הופעות בינלאומיות עם האופרה הישראלית.
“כשהייתי קטנה, אמא שלי” נזכרת נועה,” לקחה אותי לאודישן, לתפקיד הראשי בסרט” הקיץ של אביה”, עם גילה אלמגור.  הבמאי שהיה קרוב משפחה שלי,
ודרש ממני לבכות בזמן האודישן,אבל מרוב מאמץ, לא יצא לי בכי, אפילו לא נהי קטן, פשוט לא יכולתי להביא את  היבבה..

“הבמאי היה קרוב משפחה שלי, איכשהו, אבל אני ילדה עקרונית עם אינטגרטי, סירבתי לעשות שימוש בפרוטקציה, אולי חיי היו קצת שונים היום,אילו הייתי מקבלת את התפקיד”

בגיל צעיר של 14, היא  למדה אצל המאמן המוזיקלי האישי של זמר האופרה הבינלאומי פבארוטי .ולאחרמכן עם המאסטרה הגדולה של עולם האופרה ,אסטרה פרארי באיטליה, (המאמנת של מאריה קאלאס), וג ‘ואן דורמאן  (מטרופוליטן אופרה, ניו יורק).

בתיכון למדה בביה”ס הידוע לאומנות הבמה, תלמה ילין,אבא שלה היה תת-ניצב במשטרת רמת-גן (תת ניצב דורי התפרסם בעקבות  פענוח פרשות שחיתות מוסדיות) ואמה היתה בלשית במחלק הסמים.
“אני ואחותי גדלנו בבנין הגדול והמפחיד של משטרת רמת-גן,את אבא לא ראינו אף פעם.כשאמא יצאה לעצור את סוחרי הסמים,אנחנו,שתי גוזלות רועדות,ללא פלומה, נשארנו במשרד של המפקד של אמא שלי”.

נועה גדלה להיות נערה עצמאית וחזקה,”ראיתי שאמא יכולה ועושה את הכל.היא אשת חיל במלוא המובן.כמו סופר -וומן כזאתי,אין פלא שאני כמו רמבו אישה. היא נתנה לי חיזוקים וחיבוקים, באופן שוטף,היתה רצה איתי מבמה לבמה,לכל האודישנים. לכל הופעה היא באה לראות את ילדת ה”פלא”, הופעתי בלטרון ,בקיסריה,באילת,ירושלים,היכן לא? היאהיתה עולה בזריזות לכל במה,בולשת אחרי, מאחורי הקלעים,אמרתי לה אמא,אני מסתדרת לבד,שבי בקהל ותהני.אבא לעומתה, היה,מה זה קשוח,הייתי צריכה להצדיע לו בסוף כל משפט או בקשה,נשארתי הבייבי שלו הרבה זמן .הוא שמר על צניעותי באדיקות ולא נתן לי להשתולל,עכשיו שהוא פנסיונר,הוא מתרכך,כבר אומר לי שהוא אוהב אותי ומתגעגע.איזה כיף זה שאני נוסעת הביתה אל המשפחה בארץ”.
“אחותי עברה מסלול אקדמי מפרך והיום היא דוקטור לכלכה בספרד” היא מוסיפה,” אני זוכרת שבחתונה שלה הגיעו מהשבט העירקי העצום של אבא, 450 מוזמני משפחה, ומהצד הלובי של אמא רק 50 מוזמנים.אחותי הסתובבה בין החמולה העירקית ובקושי מצאה משהו מוכר לרפואה”.
כשנועה מגיעה ארצה לביקור מולדת או לביקור עבודה , זה אמנם לחזור הביתה,אבל יש לה רגשות די מעורבים בנושא,”בישראל,זה הבית שלי ,לטוב ולרע ביחד.” היא אומרת,”אין מה לעשות,זה אמיתי מול הפרצוף שלך,זו הברירה שלך.עכשיו כבר יותר קל לי,בהתחלה סבלתי מההבדלים והפערים של החיים בין אירופה ואמריקה וישראל. כשאני נוסעת הביתה,אני רואה כלכך הרבה תופעות צורמות את העין ומחמיצות לי את הלב.את התאונות הקטלניות מידי יום,את השחיתות.את הנדחפים בתור,את המעשנים בסופרמרקט,ואת הצפירות והציפצופים מחרישי האוזניים ברחובות והכבישים ואף אחד לא שם את בקבוקים והפלסטיקים בפחים כחולים. אבל עכשיו
אני לומדת להסתכל על הארץ ,שמתפתחת כלכך יפה,כמו תיירת.להנות מהמשפחה ולחזור להיכן שאני מאושרת, הקריירה שלי שעושה אותי מאושרת.הקריירה שלי היא ה”בית”, המוזיקה והיצירה, זה ה”בית”.

סוד ההצלחה                                                       

נועה בנתה לעצמה שם ומוניטין אדירים בתחומה. היא מקבלת תפקידים נוספים ראשיים שונים עם האופרה הישראלית בישראל ובגרמניה. היא שרה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית וכן זכתה לשבחי הביקורת באיטליה, פראג, טורונטו, לוס אנג ‘לס, גרמניה, ישראל, ניו יורק, יוון.  ניתנה לה הזכות לשיר את התפקיד הראשי של “מלכת הלילה” של חליל הקסם של מוצרט בפראג, ותפקידים  רבים בתיאטראות מובילים באירופה ובישראל .במחזות זמר כמו אלדין, פנטום האופרה, סוויני טוד וסיפור הפרברים,וגם השתתפה בתקליט של גליקריה.. נועה המשיכה להיות הסולנית של תיאטרון הבולשוי במוסקבה, וכעבור כמה שנים היא ייצגה את ארה”ב בפסטיבל השנתי לשירה וריקוד של “הבולשוי”,פסטיבל שבו היא לקחה את הפרס הראשון. נועה נבחרה בין חמשת הזמרים המשפיעים ביותר ביוון, בפסטיבל באתונה וכך מול מיליוני אנשים, היא נתנה הופעה בלתי נשכחת .
” לי  ולבמאי סטיבן ספילברג יש הרבה משותף,”מגלה לי נועה צפונה קטנה,” דודי היה, יוסף רומנו ז”ל,אלוף ישראל בהרמת משקולות, שנרצח עלידי הפלשתינאים ,באולפידת מינכן.כשספילברג חקר את הנושא לקראת סרטו,הוא דרש שיביאו לו כמוזיקת רקע מוזיקה של אחינועם ניני,  שכינויה הוא “נועה” כשמי.
חבר יקר של שהיה בצוות ההפקה של הסרט “מינכן” הביא לו מוזיקה שלי, וספילברג נדלק והיה הולך ומזמזם את השירים שלי על הסט ואף השמיע אותה ברמקולים הגדולים , בכדי לקבל השראה,בקטע של התרסקות ההליקופטרים,כמובן שהוא שילב את המוזיקה בסרט. לפני    
כשנה אירגנה הליגה נגד השמצה

) אירוע להענקת פרס על מפעל חייו של סטיבן ספילברג והוא הזמין אותי להופיע יחד עם הזמר האגדתי אדם למברג.”
.הרפטואר האומנותי שלה כולל גם  כתיבת המוזיקה ותרומת  קולה המלאכי למוסיקה בכמה סרטים, כולל, “אריות למען הכבשים”(טום קרוז, רוברט רדפורד), “אני האגדה”(וויל סמית) ‘, “בייוולף”(אנג’ לינה ג ‘ולי, אנתוני הופקינס),  בסרטו של מארק וולברג- “ג ‘ון רמבו” ( עם סילבסטר סטאלון), “ליל כל הקדושים 2”, “הפנינג”, “הלגיון”, ו “רובין הוד” שיצא לאקרנים השבוע.
“(ג ‘קי צ’אן, כריס טאקר),וב”הקופסא” עם גבריאל יוניון, Rush Hour 3””,  תוכלו לשמוע אותה ממש שרה ב-
“”love savage” ו-.

“כשאתה יותר צעיר,הכל בא לך בקלות,אין לך דאגות ואתה זורם.” תורמת לנו נועה את פילוסופית חייה,
“יש לך את הדמיון וזה מדריך אותך.כשאתה מכוון למטרה מסוימת,אז הכל מגיע.אתה חייב לדעת לאן אתה הולך,אתה לא צריך לשאול איך? זה פשוט קורה. אמנים זקוקים לדעת איך חובשים שני כובעים,כובע עיסקי וכובע קריאטיבי,אי אפשר לשבת על הישבנצ’יק (במקרה שלה),ולחכות שיבואו אליך.”
“חזקתי את המוטו שלי ,אחרי שקראתי את הספר של דונאלד טראמפ שאמר, שמה שמאפיין אנשים מצליחים  הוא, שהם יכולים לנהל ולשלוט במתח נפשי ו לעמוד בלחץ עבודה גדול.
“כשיש לי הרבה על הצלחת,אני אומרת לעצמי,  או. קיי. , אני יכולה לעשות את זה,אין בעיה,ואני מתגברת ומטפלת באלף דברים בבת אחת”.

שש שפות

סבא של נועה היה חזן  בטולידו שמדרום למדריד ספרד,ולאחר מכן בטריפולי שבלוב,בבית ברמת גן דיברו לדינו וטריפוליטאית,ההורים שלה עוד קיוו באיזה שלב מוקדם של הקרירה שזה יהיה רק תחביב ונועה תלך ללמוד רפואה או משפט.אולם החלום הפולני לא כלכך הצליח להם ונגוז, ואילו ונועה הפליגה הלאה, לממש את החלום שלה.

“אין לי שום תחושה של פספוס”,טוענת נועה ,”תראה את מדונה וג’יי-זי,הם ההוכחה בשבילי שאין צורך ללמוד מקצוע, אם אתה זמר או מוזיקאי מוכשר.אלה שרוצים להצליח ומשקיעים בדרך הזאת,הם אלו שאני מעריכה ביותר והולכת לאורם ובדרכם.הדוגמה הפרטית שלי היא “סלין דילון”, אני מעריכה מאוד את כשרונה הקולי ,היא זמרת ענקית, אבל היא לא יוצרת,היא שרה שירים שכתבו עבורה.אני יוצרת את החמרים שלי לבד,לאלבום החדש שלי  למשל,כתבתי את כל המילים והלחנתי את המוזיקה,אני כותבת שיר ומנגנת  על הפסנתר איזה מוטיב שעולה בי לראש,כשאני יוצרת ,אני יוצרת לי גם את האפשרויות לעתיד.”
.
לקראת התור העולמי הבא היא מקימה אירגון פילנטרופי ללא מטרת רווח,והתקווה שלה היא לאסוף כסף ולהביא ללוס אנג’לס ילדים מוכשרים מרחבי העולם,ולאפשר להם ללמוד מוזיקה ואומנות כאן.
“אני חושבת לתרום חזרה,חלק ממה שאני מקבלת בסוף הערב,למה לא?” היא שואלת,”זה ההבדל בין רק זמר לבין היוצר.אני מרגישה שהנתינה שלי לאנשים ,היא מאוד חשובה היום בחיים שלי,במקום שאני רק אקבל,אני רוצה  גם לתת.”
“אני מעריכה אנשים שהם צנועים בעשיה שלהם.והעשיה שלהם מדברת בעד עצמה.כמו תמונה ששווה אלף מילים.אני ממוקדת ומפוקסת כלכך על המשימה שלפני,אני לא עוצרת כדי לחשוב מה וכמה עשיתי.אני עם הפנים קדימה, רק קדימה.
“פעם מישהו שאל אותי”איך זה, כשאת בתור שחקנית וזמרת מקבלת תשובה שלילית, ואומרים לך, “תודה,לא מעונינים”, איך זה לא משפיע עליך? ותשובתי היא, לאחד המצבים הקשים האלו, פשוטה, וזה תמיד עובד.אני מבינה את זה, שהם לא מתכוונים ללא מוחלט, אלא רק אומרים “לא כרגע”, כי אתה לא יודע מתי תפסת את הבן אדם ,אולי מחר כן יתאים לו.”
“לי אין מחסומים או פחדים, כי אני יודעת לאן אני הולכת ויש לי עם מה ללכת לשם.פעם קראתי כתבה על אחינועם ניני שאמרה למראיין “אני אוהבת לקפוץ לבריכה הרבה לפני שאני יודעת לשחות”, ואני מוסיפה שגם ללא ידיעת טמפרטורת המים ועומק הבריכה,צריך להתגבר על הכל ולקפוץ למים.”
מדהים לשמוע את האומנית הצעירה והיפה, שכבר גיבשה את פילוסופית החיים שלה ובנתה לה מערכת ערכים שהיא פועלת דרכם וזה מה שממלא אותה אושר וסיפוק. נועה מעידה על עצמה גם שהיא אדם מאוד יצירתי,”אני לא מבינה שאנשים אומרים, “משעמם לי”,איך אתה יכול להיות משועמם?אני יכולה לתת לך רשימה ארוכה למקרה כזה,לך ללמוד מצנחי רחיפה,עוד שפה,תתנדב בבית חולים,תעשה משהו מועיל.”
“לפני זמן מה הלכתי לעבוד עם ג’והן מאייר שהוא גיטריסט וזמר ענק ומפורסם שהיה מועמד לשמונה גרמי’ז וקיבל שישה ועוד תריסר פרסים אחרים.הוא ישב בפינה של הבמה ונראה משועמם ונבול,שעברתי לידו הוא קרא לי ולחש “את יודעת שצריך לחשוב על התהליך ולא על המטרה?” ואני לא מבינה למה הוא לא מישם את זה ומפנים, וזה נתן לי חומר למחשבה לכל השבוע.”

“אני גם דוברת שש שפות על בוריין ועוד שלוש  שפות ברמה של רחוב, מאוד קל לי ללמוד שפות. בכל ארץ שאני שוהה יותר משבוע ,אני כבר עובדת על לימוד השפה.פעם הייתי בצ’כיה שלושה חודשים הופעתי בבית האופרה של  פראג בזמן שחבר שלי הקים תיאטרון אורות שחורים, ושם למדתי צ’כית וגרמנית.המפיקים שלי באיטליה ,הם כמוני,גם הם יודעים שלושה ארבעה שפות.בכלל,האירופאים לומדים שפות,זה משהו יותר נפוץ מאשר באמריקה או בישראל.בצ’כיה שרתי בגרמנית וצרפתית.צריך בשביל זה תשוקה ללמוד את השפה.שיש צורך אני מוכנה להקדיש לזה יותר זמן וללמוד באופן מסודר לבד עם קלטות במכונית או בבית או באמצעות מורה.

“>Find more photos like this on EveryJew.com

קצב חיים מטורף

בימים אלו מנהלת נועה משא ומתן עם אנשים חשובים בערוץ כבלים מוביל להפקת תכנית שמשלבת מוזיקה, פעילות ביתית מסוימת (אני מנוע מלפרט כרגע) ומסע ברחבי הגלובוס.
“היתה לי תפנית בחיים,אני אוהבת לבשל ולשיר אפילו יום אחד אלמד להיות שפית, אני רוצה לחבר מוזיקה ומנהגים ביתיים(חסוי) מכל העולם, ולהכין תוכנית טלויזיה עלכך.” היא מגלה טפחיים.

את הזמן שעד התור העולמי הבא בספטמבר מנצלת נועה לגמור את האלבום הנוכחי עליו היא עובדת עם האדם שכתב את “12 הקופים” ,בו זמנית היא מצלמת פילוט לתכנית החדשה וחתימה על חוזה עם חברת ההפקות לסדרת מסע המוזיקלי בערוץ המזון.
הסיור הגדול בעולם יוצא לדרך ביולי, ובמצוד לתור תהיה תערוכה אמנות של האמן העולמי בעל המוניטין שמתכנן את הסט של הלהקה של ג’יי לנו.
. “מצטרף אלי אליוט ימין (שהיה המתחרה המוביל ב” אמריקן איידול” עם הלהיט  הענק “מחכה לך”) כאורח
. לפרטים לגבי המופע ובכדי לקבל הורדה חינם של הסינגל החדש שלי אתם יכולים להיכנס לאתר שלי.
 

“אני מאוד אוהבת את הבריזה של הים” היא מספרת לי ,שאנחנו מתרווחים בבית הקפה השכונתי שלה, בשכונת ווניס על הים. איך היא שומרת  על קצב חיים מטורף ועל גיזרה דקיקה וחזקה כאחד.” עברתי לא מזמן לסנטה מוניקה על גבול ווניס,שני מטר ממכון כושר וחנות למוצרי מזון אורגניים.איזה כיף של שכונה,התרבות פה צעירה ופעילה,כולם על אופניים,הולכים ברגל המון,מזרוני יוגה, סוחבים גלשני גוף ורוח,אוירה של כפר נופש בעיר גדולה.
סדר יום שלי מאוד גדוש ומהיר ואני שומרת על משמעת צבאית (אגב צבא, היא היתה הסולנית של להקת חיל הים), אני קמה כל בוקר בשש ויורדת לג’ים לשעה וחצי (רואים),מיד אחרי זה אני מתארגנת ויוצאת לסטודיו (על האופנוע ,,בקצה השני של השכונה),יש לי עבודה עם הלהקה האמריקאית שלי, ואנחנו עובדים על חומרים שאיתם אנחנו מופיעים באמריקה בלבד. בחו”ל יש לי להקה באיטליה,איתם אני מכינה חומרים  ולהופעות במזרח  אירופה ובאסיה  שאני מתכננת לחודש ספטמבר. אנחנו גם  עובדים עם המפיקים של דויד פוסטר כמעט שנה שלמה על אלבום חדש.
“אחרי הצהריים יש לי בדרך כלל פגישות עם חברות התקליטים,המפיקים,היזמים ואנשי העסקים.
“אני לא מגיעה הביתה לפני עשר בערב, ואחרי רענון קצר אני יוצאת עם החבר או חברים לבילוי עד די מאוחר.”

בשלב זה נגמר לי החמצן ,קפצה עלי הזיקנה ועייפות עמוקה וביקשתי מנועה שעתיים הפסקה למנוחה.( אחרי ההתאוששות, אולי יבוא ההמשך…)

להרשמה ולהזמנת התקליט החדש של נועה, היוצא הקיץ, ולקבלת מידע נוסף על נועה בקרו באתר האינטרנט שלה:
“>Find more photos like this on EveryJew.com

Bruce Pearl might be gone but the NCAA now has a new Men’s Basketball Head Coach in Larry Shyatt.