Can a Smoker Serve As A Witness?


Can a Smoker Serve As A Witness?

“>ruling that שולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קטז
סעיף ה
צריך ליזהר מליתן מעות בפיו, ג שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין. ולא יתן ז] פס ידו תחת שחיו, שמא נגע ידו במצורע או בסם רע. ח] ולא יתן ככרלחם תחת השחי, מפני הזיעה. (ד) ולא יתן (ה) תבשיל ד ולא משקים תחת המטה, מפני שרוח רעה שורה עליהם. ולא ינעוץ סכין בתוך אתרוג או בתוךצנון, שמא יפול אדם על חודה, וימות. הגה: ט] וכן יזהר מכל דברים המביאים (ו) לידי סכנה, י] כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור, יא] ולכן אסור לילךבכל מקום סכנה כמו ה תחת קיר נטוי יב] או יחידי בלילה, יג] וכן אסרו לשתות מים מן הנהרות בלילה יד] או להניח פיו על קלוח המים לשתות, כי דברים אלו יש בהן חשש סכנה (רמב”ם). טו] ומנהגפשוט ו שלא לשתות מים <ד> בשעת (ז) התקופה, וכן כתבו הקדמונים, ואין לשנות (אבודרהם ומרדכי ס”פ כל שעה רוקח סימן ער”ה ומהרי”ל ומנהגים). טז] עוד כתבו שיש (ח) לברוח מן העיר כשדברבעיר, ויש לצאת מן העיר בתחלת הדבר, יז] <ה> ולא בסופו (תשובת מהרי”ל סי' ל”ה /מ”א/). וכל אלו הדברים הם משום סכנה, ושומר נפשו ירחק מהם יח] ואסור לסמוך אנס או לסכן נפשו בכל כיוצאבזה. (ועיין בחושן משפט סימן תכ”ז).

He then moves on to the disqualification of a willful sinner from being a witness.

שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות סימן לד
עדים הפסולים מחמת עבירה, ובו ל”ה סעיפים
סעיף א
א }א{ רשע פסול לעדות, ב א) א'] ואפילו עד כשר, שיודע בחבירו שהוא רשע, ואין הדיינים מכירים רשעו, <א> אסור לו <ב> להעיד עמו, ג א{ אע”פשהוא <ג> עדות אמת (ל' הרמב”ם פ”י מעדות). }ב{ ואצ”ל עד כשר שהוא יודע בעדות לחבירו, וידע שהעד השני שעמו עד שקר, שאסור לו להעיד. 
סעיף ב
א] איזהו רשע, <ד> כל שעבר עבירה }ג{ שחייבים עליה מלקות; א') ואצ”ל אם חייבים עליה מיתת ב”ד. ל”ש אם עבר לתיאבון, ל”ש אם עבר להכעיס.הגה: [א] ב] עבר עבירה ב) <ה> שאין בה מלקות, <ו> ב'] פסול מדרבנן (רבינו ירוחם נ”ב ח”ד). 
סעיף ג
היתה עבירה <ז> שעבר מדרבנן, (א) }ד{ <ח> פסול מדרבנן. הגה: ג] וי”א בדבר מדבריהם, ב{ בעינן שעבר }ה{ ג'] משום חימוד ממון (ר”י נ”ב ח”ד ותוס' פ' איזהו נשך ועיטור).

Rav Abergel continues as follows:

One interesting aspect of the smoking in Halacha discussion is to follow the progression of the poskim on this issue.

For example, Rav Yehoshua Falk (1680-1756) writes that smoking is permitted on Yom Tov since smoking is “לבריאת בגוף” – healthy.  (Paragraph beginning with אמנם).

Rav Moshe Feinstein writes that preferably one should not smoke, even as he is not prepared to say that doing so is forbidden. 

I“>For more on non observant witnesses, see here, pg. 135. Of course, if a non observant person is an acceptable witness, then so is a smoker and the point above is mute.

We see here an example of a ruling that follows logic (if smoking is prohibited, then a smoker is a willful sinner and cannot serve as a witness), and can be used to achieve desirable goals (#1 above), perhaps being undone by another important ruling (#2).

+